תוכנית הכנס

בכל העולם בעת העתיקה (ובהרבה תרבויות עד היום) אסונות טבע נתפסו כעונש (של האל או של העולם עצמו) על חטאי האדם, על התנהגות אנושית בלתי-מוסרית. השקפת העולם המודרנית (מדעית, חומרנית) הציבה מערכת סיבתית אחרת: שעולם הטבע מתנהל לפי החוקים שלה, ושיש נתק בין מדעי החברה והרוח מחד, ומדעי הטבע מאידך. שההסבר לרעידת אדמה תהיה גיאולוגית, ולא תיאולוגית. שפיזיקה אינה תלוייה במטפיזיקה. משבר האקלים מתגלה כמשבר פוסט-מודרני, לא חזרה לאמונה באל המעניש, אלא ראייה שרואה במזג אוויר תוצאה ישירה של התנהגות בני אדם. שטפונות, שריפות, בצורות, וכל ההשלכות ההרסניות של המשבר האקלים, הם חלק ממשבר אנתרופוגני – מעשה ידי אדם. נקודת המוצא היא שאין דבר כזה "משבר סביבתי" – כי המשבר איננו של הסביבה, אלא של עצמנו, הערכים, המדיניות והאורחות חיים שלנו, בני אדם (ובמיוחד של דפוסי החיים במערב המתועש והעשיר). משבר זה מזמין אותנו לבחון מחדש מה מקומנו בעולם הטבע, ומהי האחריות שחלה עלינו בגין זיקות הגומלין ביחסים אלה.

ד"ר ג'רמי ברנשטיין

ד"ר ג'רמי ברנשטיין הוא אחד המייסדים של מרכז השל לקיימות. ג'רמי ניהל את תכנית העמיתים של מרכז השל מהיווסדה ובמשך 15 שנה, וערך שתי מקראות על חשיבה סביבתית וקיימות ('מקום למחשבה', 'קיימות: חזון, ערכים, יישום') מטעם המרכז.

יש ללמד את נושא משבר האקלים במערכות החינוך, אולם חייבת להיות התאמה גילאית, תוך תשומת לב להתאמה לגיל ולרגשות התלמידים.
בגילאי הגן חשוב לאפשר לילדים לחוות חוויות חיוביות בטבע ובסביבה הקרובה, לחוות פליאה, סקרנות ושמירה.
בגילאי היסודי, חשוב להכיר מערכות אקולוגיות, כיצד הן מתפקדות ואף להבין שיש פגיעה בהן על ידי האדם.
בגילאים הצעירים בעיקר חשוב להדגיש על מה לא לדבר: תקציב פחמן ונקודת אל חזור צריכים להיות מחוץ לתחום.
בגילאי התיכון ניתן כבר לדבר על משבר האקלים תוך הבנה של מושגים מורכבים כגון תקציב הפחמן ונקודת האל חזור, תוך חשיבה ביקורתית. אך תהליך למידה זה דורש הכלה רגשית של התלמידים.
בכל שכבות הגיל, מאד חשוב לצאת לפעולות המשפיעות באופן חיובי על הסביבה הקרובה.

חגית גפן

מנכ''לית ארגון 'הרשת הירוקה' העוסק בחינוך לקיימות. בעלת תואר שני בזאולוגיה ואקולוגיה. מדריכת טיולים מנוסה בטנזניה, קניה ודרום אפריקה. היתה חלק מצוות 'מלכת המדבר' שהוביל טיולי העצמה לנשים.

ההרצאה תעסוק במשבר האקלים והאתגרים הפוליטים הכרוכים בכך. על איך המערכת הכלכלית היא שהובילה אותנו אל מצב חירום אקלימי ולאי-שוויון ומדוע האוכלוסיות המוחלשות ביותר הן שישלמו את המחיר הכבד ביותר.

דב חנין

פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת חד''ש וקודם לכן יו''ר הסיעה המורחבת של תנועת 'עיר לכולנו' בתל אביב-יפו. משפטן, דוקטור למדעי המדינה, פעיל איכות סביבה ופעיל למען שוויון חברתי-כלכלי.

Anxiety and pain arise naturally when we consider how our home on this planet is being destroyed.  Yet  instead of creating despair and helplessness, it can be a source of empowerment. If we look directly at what is happening and our response to it, we discover new will, energy, and love, and we meet capacities which we did not think we had, which help us go out and make a difference wherever and whenever  we can.

ד"ר סטיבן פולדר

מייסד עמותת ''תובנה'' ואחד מהמורים הרוחניים המובילים בישראל. במהלך 20 השנים האחרונות לימד את תורות הלימוד הבודהיסטיות ותרגול מדיטציה בפני אלפי אנשים.

מקורם של משבר האקלים והמשבר האקולוגי הוא בתפיסה שאנחנו כבני האדם יכולים לחיות בנפרד מהטבע ובנפרד זה מזה. בשיחה אנסה להמחיש את התלות המוחלטת שלנו במערכות תומכות החיים של הפלנטה ונדבר על חשיבותה של הדמוקרטיה והצדק החברתי לשם יצירת השינוי הנדרש.

ד"ר ליה אטינגר

מנהלת אקדמית במרכז השל לקיימות וכן מלמדת קיימות באוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר דוקטור בביולוגיה מהאוניברסיטה העברית. את נושא הקיימות החלה ליה ללמוד ולחקור באופן אוטודידקטי לפני כשלושים שנה, ומאז היא עוסקת בהנגשת הידע ובחיבורים שבין מדע, חברה, כלכלה ותרבות.

משבר האקלים הוא האתגר הגדול ביותר של האנושות בדורנו ועלינו לקום ולהתארגן כדי לעשות את השינוי הנדרש.

כדי לשנות את דברים בקנה מידה גדול חייבת להיות התארגנות מחדש בזירה הפוליטית. השינוי הדרוש הוא שינוי גדול, בכל רמות החיים, והשינוי דורש אומץ פוליטי. כיום הטייקונים משפיעים על הפוליטיקאים לטובת האינטרסים האישיים שלהם,  וחוסר רצון של הפוליטיקאים להתנגש עם בעלי ההון הוא מה שמונע את השינוי כיום.

החלפה של הפוליטיקה הקיימת היא המפתח להנעת שינויים בזירה הסביבתית, תוך מעבר מאינטרסים אישיים של בעלי הון לאינטרסים קולקטיביים הקשורים לסביבה בה אנו חיים.

יעל כהן פארן

פוליטיקאית ופעילה סביבתית ישראלית, כיהנה כחברת הכנסת העשרים מטעם סיעת המחנה הציוני ובנוסף כיו''ר משותפת של מפלגת התנועה הירוקה וחברת הכנסת הראשונה ממפלגה זו.

מקורם של משבר האקלים והמשבר האקולוגי הוא בתפיסה שאנחנו כבני האדם יכולים לחיות בנפרד מהטבע ובנפרד זה מזה. בשיחה אנסה להמחיש את התלות המוחלטת שלנו במערכות תומכות החיים של הפלנטה ונדבר על חשיבותה של הדמוקרטיה והצדק החברתי לשם יצירת השינוי הנדרש.

ד"ר ליה אטינגר

מנהלת אקדמית במרכז השל לקיימות וכן מלמדת קיימות באוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר דוקטור בביולוגיה מהאוניברסיטה העברית. את נושא הקיימות החלה ליה ללמוד ולחקור באופן אוטודידקטי לפני כשלושים שנה, ומאז היא עוסקת בהנגשת הידע ובחיבורים שבין מדע, חברה, כלכלה ותרבות.

שיחה על אוטופיה עירונית כמענה לאתגרים האקלימים והאקולוגיים העומדים בפני האנושות – היכרות עם הפעילות ועם החזון של עץבעיר – מרחב לחקר למידה והדגמה של אקולוגיה עירונית בלב תל אביב. ללא שינוי פוליטי וחברתי מרחיק לכת לא תתכן אוטופיה שכזו, וכאן תפקידו של המרד בהכחדה. בשיחה תמי תסמן את הקשר בין הפעילות המקומית של עץבעיר לפעילות הפוליטית ההכרחית.

בהרצאה זו אסביר את קפיצת התודעה והפרדיגמה הנדרשת בכדי להפוך את התפישה העסקית הקיימת אשר ממוקדת ביצירת רווח כספי תוך ניצול משאבי הטבע ושיעבוד האנשים! לגישה שראשית דואגת לרומם את רוח האנשים ( Uplift ) אשר מייצרים את המזון שלנו. שנית, מתמקדת בשיפור והשבחת הסביבה ( Upgrade ), לבסוף מוציאה את המושג אשפה/זבל מפס הייצור על ידי הפיכת הפסולת של האחד למזון של השני ( Upcycle ). בתפישה החדשה אנו דואגים לאיכות חייו של האיכר, אשר משביח את סביבתו והמארג שנוצר יוצר מספיק רווח ורווחה לאדם ואדמה.

אייל בלוך

פסל חברתי, יזם חינוכי ופילוסוף מעשי. ראש ויוצר-שותף לתנועת TOP = Technology Of Peace. שותף בחברת ויקונומייז- הבית של הכלכלה המשתפת. מייסד-שותף המכון לחינוך לקיימות, מכללת דוד ילין. מחנך ומכשיר מורים בחינוך ולדורף. יו''ר מוסללה -מעבדה לחקר עירוניות יצירתית ובת-קיימא. חבר ועד בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות.

יש דרכים שונות לשינוי מצב סביבת כדור הארץ: פוליטיות, כלכליות, טכנולוגיות; מחאה ופעולה נגד התאגידים הגדולים, כתיבה, שכנוע, ועוד ועוד. בכל אלה אנחנו מתעלמים לעתים מאחת הפעולות שיכולות להביא לשינוי הגודל ביותר – פעולתנו האישית והקולקטיבית באמצעות שינוי התודעה, פעולת היומיום – הננו–אקטיביזם שיכול ליצור מהפכות.  

פרופ' יעקב רז

מבכירי מורי הזן בישראל, פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב ,הקים יחד עם נחי אלון את ‘פסיכו-דהרמה’. עוסק בחקר הזן בודהיזם ובכתיבת שירי הייקו. אבא ליוני.

לב ליבה של המהפיכה התעשייתית השלישית הינה מערכות מבוזרות – בתחבורה, בכלכלה, ברפואה, באנרגיה ובכמעט בכל תחום שניתן לדמיין.
מתי מתרחשת מהפיכה תעשייתית? – מדוע אנו נמצאים בפתחה של המהפכה השלישית בה הדרך בה אנו מנהלים את חיינו, מספקים אנרגיה ומתניידים משתנה?
כיצד הזדמנות זו יכולה לשמש אותנו לטיפול במוקדי משבר האקלים
מה האתגרים והסכנות שניצבים בפנינו – זה תלוי בדרך בה נממש את הכלים החדשים שבידינו.
הרצאה זו תועבר על ידי איל בלוך וצפריר בלוך מקבוצת Weconomize ואייזיק תומס מייסד מיזם VeganNation.

אייל בלוך

פסל חברתי, יזם חינוכי ופילוסוף מעשי. ראש ויוצר-שותף לתנועת TOP = Technology Of Peace. שותף בחברת ויקונומייז- הבית של הכלכלה המשתפת. מייסד-שותף המכון לחינוך לקיימות, מכללת דוד ילין. מחנך ומכשיר מורים בחינוך ולדורף. יו''ר מוסללה -מעבדה לחקר עירוניות יצירתית ובת-קיימא. חבר ועד בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות.

ד"ר צפריר בלוך-דוד

מרצה לכלכלה משתפת, עיצוב ארגוני והפסיכולוגיה של הניהול. חוקר את הנושא של בטחון עצמי עודף והשפעתו על עסקים ואת השפעתם של מטבעות שיתופיים על המשק. מראשוני העוסקים בארץ בתחום הכלכלה המשתפת ועולם המטבעות החדש ככלים לפיתוח חברתי כלכלי, הן באקדמיה והן בפרקטיקה. משמש חבר סגל במכללה האקדמית תל-אביב-יפו, ומייסד-שותף של קבוצת WEconomize (נוסדה ב 2013) - קבוצת המחקר, ייעוץ וייזום, המובילה בארץ בתחום הכלכלה המשתפת והמטבעות המשלימים. צפריר וצוותו עוסקים בפיתוח מיזמים עם היבטים חברתיים וכלכליים עם ארגונים פרטיים, ציבוריים ועסקיים. הצוות עוסק במחקר מעשי, הכשרות, ייעוץ ייזום ויישום; לדוגמא –ג'וינט ישראל, חברת VeganNation (מטבע קריפטו לעולם הטבעונות), מועצות ועיריות שונות (כגון עיריית תל אביב), מכון ירושלים, ציונות , צה''ל, ציונות 2000 ועוד.

משבר האקלים איננו משבר המגיע ביום אחד ולכן קשה לתפוס אותו כמשבר. בנוסף לאיומים הישירים כמו: חום, יובש, מזג אוויר קיצוני, עליית פני המים ישנם גם איומים עקיפים. האיומים העקיפים על ישראל הם: פליטים, אי יציבות פוליטית חיצונית, אי יציבות פוליטית פנימית, פערים כלכליים, מחלות ותופעות משנה של מזג אוויר קיצוני כמו שריפות. יש להיערך למשבר האקלים ויש להפחית את הפליטות כדי להקטין את השפעתו. אך משבר זה הוא גם הזדמנות לשינוי בהתנהגות, בערכים, בכלכלה וביחס למדינות שכנות.

ערן בן ימיני

מנכ״ל חיים וסביבה מאז מאי 2017. מייסד ארגון הסטודנטים מגמה ירוקה, מייסד של מפלגת התנועה הירוקה, יו״ר לשעבר של מרכז השל לקיימות.

10 דקות על חשיבות השמירה על המערכות האקולוגיות בישראל בעידן של משבר אקלים.

כל יום שלא עוברים לגז עולה לאזרחי מדינת ישראל הון תועפות. יש מספיק גגות ושטחים לעבור במהירות ל100% אנרגיה סולרית, ביחוד בשעות היום. אנחנו צריכים מהפכה אזרחית כנגד הלובי של חברות הגז – וביחד ננצח.

יוסף אברמוביץ'

פעיל זכויות אדם ישראלי-אמריקאי, מחנך ויזם. אחד מחלוצי האנרגיה הסולרית בישראל ובמזרח אפריקה. נבחר על ידי CNN כאחד מששת החלוצים הירוקים המובילים בעולם, כ'אדם השנה' בועידת העסקים והאנרגיה הלאומית בישראל. מייסד שותף של חברת האנרגיה ערבה - חלוצת האנרגיה הסולרית בישראל. מועמד 3 פעמים לפרס נובל לשלום. יו''ר אנרגיה גלובל - קרן הון שמקדמת מטרות הומניות וסביבתיות לספק אנרגיה ירוקה לאוכלסויות מועטות יכולת כזכות אדם בסיסיית.

יש ללמד את נושא משבר האקלים במערכות החינוך, אולם חייבת להיות התאמה גילאית, תוך תשומת לב להתאמה לגיל ולרגשות התלמידים.
בגילאי הגן חשוב לאפשר לילדים לחוות חוויות חיוביות בטבע ובסביבה הקרובה, לחוות פליאה, סקרנות ושמירה.
בגילאי היסודי, חשוב להכיר מערכות אקולוגיות, כיצד הן מתפקדות ואף להבין שיש פגיעה בהן על ידי האדם.
בגילאים הצעירים בעיקר חשוב להדגיש על מה לא לדבר: תקציב פחמן ונקודת אל חזור צריכים להיות מחוץ לתחום.
בגילאי התיכון ניתן כבר לדבר על משבר האקלים תוך הבנה של מושגים מורכבים כגון תקציב הפחמן ונקודת האל חזור, תוך חשיבה ביקורתית. אך תהליך למידה זה דורש הכלה רגשית של התלמידים.
בכל שכבות הגיל, מאד חשוב לצאת לפעולות המשפיעות באופן חיובי על הסביבה הקרובה.

חגית גפן

מנכ''לית ארגון 'הרשת הירוקה' העוסק בחינוך לקיימות. בעלת תואר שני בזאולוגיה ואקולוגיה. מדריכת טיולים מנוסה בטנזניה, קניה ודרום אפריקה. היתה חלק מצוות 'מלכת המדבר' שהוביל טיולי העצמה לנשים.

בגישות הריפוי של הגופנפש (שרואות את הגוף והנפש כשלם), ניתן לראות מחלה כדרכו של הלא מודע לספר על שינוי תודעתי ורגשי שהאדם עומד בפתחו. האם משבר האקלים והשינויים שמתרחשים בעולם מספרים לנו משהו? האם אנו עומדים בפתחו של שינוי מהותי? איזו עבודה פנימית מתבקשת מאיתנו בזמנים האלה על מנת להעמיק את ההקשבה שלנו לחלקים אלה? בשיחה נבחן אפשרות להתבוננות פנימית, אפשרות להעמיק את החיבור שלנו לטבע שמחוצה לנו ולטבע הפנימי שלנו. אפשרות להקשבה חדשה.

טל פנר

מטפל ומנחה קבוצות בגישת האקו תרפיה והטבע תרפיה, שותף בצוות ההוראה בתכנית להכשרת מנחי קבוצות בטבע תרפיה באוניברסיטת תל אביב, עובד עם נוער בסיכון, עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים וילדים ובוגרים החווים קשיים רגשיים, שותף בצוות מרכז משאבים ועוסק בו בפיתוח חוסן בקרב אוכלוסיות באזורי איום מתמשך ואוכלוסיות שחוו טראומה אישית וקולקטיבית, חוקר ומתמחה במסורות ריפוי של תרבויות ושבטים מצפון אמריקה ומערב אפריקה.

פעילות מרכזיות בתנועה הסביבתית הישראלית ממחישות ומראות כי אפשר לתקן ולהיערך למשבר האקלים. ערן בן ימיני מנחה פאנל עם אשר ידון במה הפעולות שננקטות היום בזירה הסביבתית הישראלית, מה נדרש ממקבלי ההחלטות לעשות , וכיצד הציבור יכול להשפיע על האקלים והסביבה בישראל 2019.

ערן בן ימיני

מנכ״ל חיים וסביבה מאז מאי 2017. מייסד ארגון הסטודנטים מגמה ירוקה, מייסד של מפלגת התנועה הירוקה, יו״ר לשעבר של מרכז השל לקיימות.

גלית כהן

מכהנת כסמנכ''לית בכירה לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה החל משנת 2010. גב' כהן אחראית לתחומים תכנון סביבתי, בנייה ירוקה, תכנון אסטרטגי, מניעת רעש וקרינה ויחסים בינלאומיים. בין שלל יוזמותיה ניתן למנות את הפיתוח וההטמעה בישראל של מדדי איכות חיים לצד המדד הכלכלי הסטנדרטי של תוצר מקומי גולמי; תכנית צמיחה ירוקה של הממשלה בתהליך רב-מגזרי שכלל שיתוף בעלי עניין מהממשלה, התעשיה והציבור; ויצירת המדיניות הכלל ממשלתית להגברת השקיפות וקידום החשיבה התוצאתית בממשלה באמצעות פיתוח תהליך תכנון שנתי סדור, המבוסס על מדדים וכלי מדיניות למעקב אחר ביצוע תכניות העבודה הממשלתיות. גב' כהן הובילה משלחות מקצועיות רבות והשתתפה בכינוסים רב-צדדיים כמו הועדה לפיתוח בר קיימא, ריו 20+ ואמנת האקלים. לצד זאת, גלית משמשת יועצת למועצה לשיתוף פעולה בין-לאומי בנושאי סביבה ופיתוח של סין (CCICED), סגנית יו''ר הועדה למדיניות סביבה של ה-OECD (EPOC) ויו''ר הועדה הבין-משרדית להטמעת אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא.

האם התקשורת הישראלית בוגדת בתפקידה באופן שבו היא מסקרת את משבר האקלים? מהן המחלות של הסיקור של משבר האקלים (אגב לא רק בישראל):

א. התעלמות,

ב. התמקדות בטפל (כלב ניצל מהוריקן),

ג. התמקדות באחריות של היחיד במקום הממשלות והתאגידים (תפסיקו להשתמש בקשיות!),

ד. סיפורים מנותקים מההקשר הכללי (בצורת בהודו, שריפות באוסטרליה והלבנת אלמוגים, יכולים להיות באותה מהדורה ללא המילים משבר האקלים),

ה. עסקים כרגיל (מניות הגז של תשובה, פרויקט פצל השמן בדרום, שוב ללא הקשר אקלימי).

לימור אלוף

יועצת אסטרטגית לקיימות בתעשייה, לימדה קורסים לחשיבה אקולוגית , עבדה עם חברות בתעשייה דוגמת תנובה, נייר חדרה, בגיר, יזמה קרן נאמנות ירוקה בבית ההשקעות אלטשולר שחם, כתבה טור חשיבה ירוקה במעריב, ניסחה הצעת חוק לסביבה חינוכית בריאה שמקדם ח״כ דב חנין.