יש ללמד את נושא משבר האקלים במערכות החינוך, אולם חייבת להיות התאמה גילאית, תוך תשומת לב להתאמה לגיל ולרגשות התלמידים. בגילאי הגן חשוב לאפשר לילדים לחוות חוויות חיוביות בטבע ובסביבה הקרובה, לחוות פליאה, סקרנות ושמירה. בגילאי היסודי, חשוב להכיר מערכות אקולוגיות, כיצד הן מתפקדות ואף להבין שיש פגיעה בהן על ידי האדם. בגילאים הצעירים בעיקר חשוב להדגיש על מה לא לדבר: תקציב פחמן ונקודת אל חזור צריכים להיות מחוץ לתחום. בגילאי התיכון ניתן כבר לדבר על משבר האקלים תוך הבנה של מושגים מורכבים כגון תקציב הפחמן ונקודת האל חזור, תוך חשיבה ביקורתית. אך תהליך למידה זה דורש הכלה רגשית של התלמידים. בכל שכבות הגיל, מאד חשוב לצאת לפעולות המשפיעות באופן חיובי על הסביבה הקרובה.